מערכת התייחסות
הגדרה:
מערכת התייחסות היא המסגרת הלוגית והעניינית שבתוכה מקבלים המושגים ומערכות היחסים ביניהם את משמעותם. היא מחייבת את העוסק בה להתייחס לנתונים שבידו אך ורק על בסיס היחסים שהם מקיימים עם יתר הפרטים הכפופים לחוקיה.
דוגמאות:
נתבונן בדברים שכתב העורך, צבי צלמון, בפתחו של כתב-העת גליליאו , גיליון 33, מרץ-אפריל 1999 , עמ' 2.
" פעם, בימי נערותי, בעת טיול בצפת עליתי לאוטובוס. אחרַי עלו שתי נשים; אחת מהן הושיטה לנהג שטר כסף והורתה "פעמיים נס-קפה" ".
התנהגותה של הנוסעת – תמוהה. הזמנת נס-קפה בעת העלייה לאוטובוס בוודאי שאינה במקומה. הזמנת פעמיים נס-קפה בתוך מסגרת התייחסות בלתי הולמת מעוררת גיחוך.
הכותב משייך את מעשיה של הנוסעת למערכת ההתייחסות המתאימה בהמשך דבריו. כך הוא מסביר את כוונותיה ואת התקשורת בינה לבין הנהג:
"למזלי נזכרתי כי בעיר ממוקם בית חרושת לנס-קפה, שאילולא כן הייתי חושב כי בעיר האמנים והמקובלים נוהגים בצורה לא מקובלת."
ההסבר מעתיק את מערכת ההתייחסות מבית-קפה לבית-חרושת ואמירתה של האישה מקבלת משמעות התואמת למצב.
בתיאור המקרה הסתמך הכותב על ידע אישי שסייע בידו להבין את המתרחש.
צבי צלמון מתאר מצב נוסף שבו נראו לו הדברים תמוהים ובלתי תואמים למציאות:
" לפני זמן מה, במונית שהסיעה אותי ברחובות ירושלים, נזכרתי בכך. ממכשיר הקשר בקעה השאלה: " איך אני מגיע לצפת? דרך באר שבע?" לפני שהספקתי לפרוץ בצחוק בקעה תשובה נחרצת מן המכשיר: " כן, מבאר-שבע אתה פונה למצפה-רמון ומשם שמאלה לצפת". לא, התאריך לא היה – חזרתי ובדקתי – היום שאחרי ה – 31 במרס. לא נותרה לי ברירה אלא להניח שבירושלים יש סמטאות הנושאות שמות מנוף המולדת."
בתיאור המקרה השני הגיע העורך מצרוף הפרטים והבנת היחסים ביניהם אל הבנת מערכת ההתייחסות של הנהגים ומכאן למשמעות השמות והיחסים ביניהם.
במערכת ההתייחסות הארצית פנייה שמאלה ממצפה רמון בוודאי שלא תוביל אותנו לצפת, והיא גם חסרת משמעות כי היא תלוייה במערכת שנוצרת בשעה שאדם נע בכיוון מסויים. במערכת ההתייחסות של הנהגים הירושלמיים לא זו בלבד שהשמות – האובייקטים - אינם שייכים ליישובים בארץ , גם מערכת היחסים ביניהם מוכתבת על ידי ייחוסם למערכת הירושלמית. משיחת הנהגים משתמע גם שהסמטאות הן חד סיטריות, לכן כיוון הנסיעה מובן מאליו במערכת הספציפית הזאת.
במתימטיקה למערכת ההתייחסות חשיבות ראשונה במעלה.
דוגמאות:
לצורך הבנת ההשלכות על המתימטיקה נשווה שתי בעיות בתחום החיבור והחיסור ושתי בעיות בתחום היחסים בין השלם וחלקיו.
בעייה א':
יעל מרוויחה ב – 542 ש"ח יותר מענת. יעל מרוויחה 5621 ש"ח. כמה כסף מרוויחה ענת?
הפיתרון:
יעל היא נקודת המוצא היא מרוויחה 5621 ש"ח.
אם יעל מרוויחה יותר מענת , ענת מרוויחה פחות מיעל, כי משכורתה של יעל משמשת נקודת מוצא. החישוב נעשה ביחס ליעל. היא קובעת את טיב היחס ומכאן שהיא מערכת ההתייחסות.
התרגיל:
5079 = 542 - 5621
שינוי קל בנתוני הבעייה ישַנֶּה את מערכת ההתייחסות:
בעייה ב':
יעל מרוויחה ב – 542 ש"ח יותר מענת. ענת מרוויחה 5621 ש"ח. כמה כסף מרוויחה יעל?
הפיתרון:
בבעייה ב' מערכת ההתייחסות היא ענת, לכן התרגיל המוביל לפיתרון הוא:
6163 = 542 + 5621
בשתי הדוגמאות שלעיל נקודת המוצא הפכה להיות מערכת התייחסות.
השלם וחלקיו
אחת הבעיות הקשות ביותר להבנה היא מציאת השלם על פי חלקו.
המספר 972 יכול לשמש כחלק משלם או כשלם עצמו, תלוי בטיב הנתונים ובמערכות היחסים ביניהם. הפותר חייב לאתר באמצעות נתוני הבעייה את מערכת ההתייחסות המתאימה. לשם כך עליו להפעיל חשיבה ממיינת . לאחר הפעלת האופרצייה המנטלית הזאת על הפותר לקבוע את תפקידו של המספר 972 בתוך מערכת ההתייחסות.
לצורך הבהרת המשמעות הלוגית והחשיבות של הבנת הנושא של מערכת ההתייחסות בתהליך הפיתרון נשווה שתי בעיות דומות זו לזו , שעל ידי ההבחנה שֶמַּקְנֶה לנו שִיּוּכן למערכות התייחסות שונות, נוכל לפתרן.
בעייה א':
972 תרנגולות גדלו במושב. 2/9 מהן נמכרו. כמה תרנגולות נמכרו?
הפיתרון:
בבעייה זאת השלם, שהוא הגודל היסודי, הוא 972. בתור השלם יש בו 9/9 , לכן חילוקו ב – 9 ייתן לנו את מספר התרנגולות שמכילה תשיעית אחת מכלל התרנגולות. כאשר יודעים כמה תרנגולות יש בתשיעית אחת, נכפול את כַּמּוּתן ב – 2 ונקבל כמה תרנגולות יש בשתי תשיעיות.
בעייה ב':
972 תרנגולות שגדלו במושב נמכרו. כמה תרנגולות גדלו במושב אם נמכרו 2/9 מכלל התרנגולות?
הפיתרון:
המיספר 972 אינו הגודל היסודי.
הגודל היסודי, שהוא מספרן של כלל התרנגולות שגדלו במושב, הוא גודל שלא נתון לנו ואף על פי כן הוא זה שיוצר את מערכת ההתייחסות שלנו – הוא השלם שאנו מטפלים בתשיעיות שלו – ביחס אליו. כאן טמון הקושי האמיתי בהבנת הסוג הזה של הבעיות.
972 מכיל בתוכו 2 תשיעיות מהגודל היסודי, לכן יש לחלק את 972 ב – 2 כדי למצוא ערכה של תשיעית אחת. ללומד קשה להבין לָמה מחלקים מספר ב – 2 כדי לקבל תשיעית ולא ב – 9. החילוק ב – 2 נובע מהעובדה שאנחנו מחפשים ערכה של תשיעית אחת מהגודל היסודי ולא מהחלק הנתון. החלק הנתון אינו מכיל 9 תשיעיות .
לאחר חילוק ב – 2 ומציאת ערכה של תשיעית אחת נוכל לכפול את ערך התשיעית
ב – 9 כדי למצוא ערכן של 9 תשיעיות.
הנושא של מערכת התייחסות מלווה את הלומד גם בגיאומטרייה וגם בענפים אחרים של המתימטיקה.
העוסק בהוכחה בגיאומטרייה משייך אותה למערכת המתאימה, למשפט המתאים,
וכך הלאה. למשל, הוכחה של חפיפת זוויות יכולה להיעשות במערכת ההתייחסות של חפיפת משולשים, והיה ולא הצליח הפותר לפתור את הבעייה במערכת הזאת הוא יכול לפנות לישרים מקבילים והיה ולא מצא שם את המשפטים שיסייעו בידו הוא יכול לפנות למערכת ההתייחסות שעניינה זוויות במעגל ומשם לפרופורציות ולדמיון.
פיתרון בעיות מתימטיות מצריך לעיתים חיפוש מערכת התייחסות חדשה המצוייה בענף אחר של המתימטיקה, למשל הוכחה גיאומטרית במיסגרת של גיאומטרייה אנאליטית או טריגונומטרייה.#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#מערכת התייחסות#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הגדרה#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#מערכת התייחסות היא המסגרת הלוגית והעניינית שבתוכה מקבלים המושגים ומערכות היחסים ביניהם את משמעותם. היא מחייבת את העוסק בה להתייחס לנתונים שבידו אך ורק על בסיס #_lt#strong#_gt##_lt#a rev="alternate" href="P1028c12.html?arc=974349" target="_parent"#_gt#היחסים#_lt#/a#_gt##_lt#/strong#_gt# שהם מקיימים עם יתר הפרטים הכפופים לחוקיה.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#דוגמאות#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#נתבונן בדברים שכתב העורך, צבי צלמון, בפתחו של כתב-העת#_lt#strong#_gt##_lt#a rev="alternate" href="P10212b3.html?arc=953000" target="_parent"#_gt# גליליאו#_lt#/a#_gt##_lt#/strong#_gt# , גיליון 33, מרץ-אפריל 1999 , עמ' 2.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#" פעם, בימי נערותי, בעת טיול בצפת עליתי לאוטובוס. אחרַי עלו שתי נשים; אחת מהן הושיטה לנהג שטר כסף והורתה "פעמיים נס-קפה" ".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#התנהגותה של הנוסעת – תמוהה. הזמנת נס-קפה בעת העלייה לאוטובוס בוודאי שאינה במקומה. הזמנת פעמיים נס-קפה בתוך מסגרת התייחסות בלתי הולמת מעוררת גיחוך.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הכותב משייך את מעשיה של הנוסעת למערכת ההתייחסות המתאימה בהמשך דבריו. כך הוא מסביר את כוונותיה ואת התקשורת בינה לבין הנהג#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#"למזלי נזכרתי כי בעיר ממוקם בית חרושת לנס-קפה, שאילולא כן הייתי חושב כי בעיר האמנים והמקובלים נוהגים בצורה לא מקובלת."#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#ההסבר מעתיק את מערכת ההתייחסות מבית-קפה לבית-חרושת ואמירתה של האישה מקבלת משמעות התואמת למצב.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#בתיאור המקרה הסתמך הכותב על ידע אישי שסייע בידו להבין את המתרחש.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#צבי צלמון מתאר מצב נוסף שבו נראו לו הדברים תמוהים ובלתי תואמים למציאות#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#" לפני זמן מה, במונית שהסיעה אותי ברחובות ירושלים, נזכרתי בכך. ממכשיר הקשר בקעה השאלה#_sc# " איך אני מגיע לצפת? דרך באר שבע?" לפני שהספקתי לפרוץ בצחוק בקעה תשובה נחרצת מן המכשיר#_sc# " כן, מבאר-שבע אתה פונה למצפה-רמון ומשם שמאלה לצפת". לא, התאריך לא היה – חזרתי ובדקתי – היום שאחרי ה – 31 במרס. לא נותרה לי ברירה אלא להניח שבירושלים יש סמטאות הנושאות שמות מנוף המולדת."#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#בתיאור המקרה השני הגיע העורך מצרוף הפרטים והבנת היחסים ביניהם אל הבנת מערכת ההתייחסות של הנהגים ומכאן למשמעות השמות והיחסים ביניהם.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#במערכת ההתייחסות הארצית פנייה שמאלה ממצפה רמון בוודאי שלא תוביל אותנו לצפת, והיא גם חסרת משמעות כי היא תלוייה במערכת שנוצרת בשעה שאדם נע בכיוון מסויים. במערכת ההתייחסות של הנהגים הירושלמיים לא זו בלבד שהשמות – האובייקטים - אינם שייכים ליישובים בארץ , גם מערכת היחסים ביניהם מוכתבת על ידי ייחוסם למערכת הירושלמית. משיחת הנהגים משתמע גם שהסמטאות הן חד סיטריות, לכן כיוון הנסיעה מובן מאליו במערכת הספציפית הזאת.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#במתימטיקה למערכת ההתייחסות חשיבות ראשונה במעלה.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#דוגמאות#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#לצורך הבנת ההשלכות על המתימטיקה נשווה שתי בעיות בתחום החיבור והחיסור ושתי בעיות בתחום היחסים בין השלם וחלקיו.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#בעייה א'#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#יעל מרוויחה ב #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#–#_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt# 542 ש"ח יותר מענת. יעל מרוויחה 5621 ש"ח. כמה כסף מרוויחה ענת?#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הפיתרון#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#יעל היא נקודת המוצא היא מרוויחה 5621 ש"ח.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אם יעל מרוויחה #_lt#strong#_gt##_lt#em#_gt#יותר #_lt#/em#_gt##_lt#/strong#_gt#מענת , ענת מרוויחה #_lt#strong#_gt##_lt#em#_gt#פחות#_lt#/em#_gt##_lt#/strong#_gt# מיעל, כי משכורתה של יעל משמשת נקודת מוצא. החישוב נעשה#_lt#strong#_gt##_lt#em#_gt# ביחס#_lt#/em#_gt##_lt#/strong#_gt# ליעל. היא קובעת את טיב היחס ומכאן שהיא מערכת ההתייחסות.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#התרגיל#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="text-align#_sc# center;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#5079 = 542 - 5621#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#שינוי קל בנתוני הבעייה ישַנֶּה את מערכת ההתייחסות#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#בעייה ב'#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#יעל מרוויחה ב #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#–#_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt# 542 ש"ח יותר מענת. ענת מרוויחה 5621 ש"ח. כמה כסף מרוויחה יעל?#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הפיתרון#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#בבעייה ב' מערכת ההתייחסות היא ענת, לכן התרגיל המוביל לפיתרון הוא#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="text-align#_sc# center;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#6163 = 542 + 5621#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#בשתי הדוגמאות שלעיל נקודת המוצא הפכה להיות מערכת התייחסות.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#השלם וחלקיו#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אחת הבעיות הקשות ביותר להבנה היא מציאת השלם על פי חלקו.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#המספר 972 יכול לשמש כחלק משלם או כשלם עצמו, תלוי בטיב הנתונים ובמערכות היחסים ביניהם. הפותר חייב לאתר באמצעות נתוני הבעייה את מערכת ההתייחסות המתאימה. לשם כך עליו להפעיל חשיבה ממיינת . לאחר הפעלת האופרצייה המנטלית הזאת על הפותר לקבוע את תפקידו של המספר 972 בתוך מערכת ההתייחסות.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#לצורך הבהרת המשמעות הלוגית והחשיבות של הבנת הנושא של מערכת ההתייחסות בתהליך הפיתרון נשווה שתי בעיות דומות זו לזו , שעל ידי ההבחנה שֶמַּקְנֶה לנו שִיּוּכן למערכות התייחסות שונות, נוכל לפתרן. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#בעייה א'#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#972 תרנגולות גדלו במושב. 2/9 מהן נמכרו. כמה תרנגולות נמכרו? #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הפיתרון#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#בבעייה זאת השלם, שהוא הגודל היסודי, הוא 972. בתור השלם יש בו 9/9 , לכן חילוקו ב – 9 ייתן לנו את מספר התרנגולות שמכילה תשיעית אחת מכלל התרנגולות. כאשר יודעים כמה תרנגולות יש בתשיעית אחת, נכפול את כַּמּוּתן ב – 2 ונקבל כמה תרנגולות יש בשתי תשיעיות.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#בעייה ב'#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#972 תרנגולות שגדלו במושב נמכרו. כמה תרנגולות גדלו במושב אם נמכרו 2/9 מכלל התרנגולות?#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הפיתרון#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#המיספר 972 אינו הגודל היסודי.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הגודל היסודי, שהוא מספרן של כלל התרנגולות שגדלו במושב, הוא גודל שלא נתון לנו ואף על פי כן הוא זה שיוצר את מערכת ההתייחסות שלנו – הוא השלם שאנו מטפלים בתשיעיות שלו – ביחס אליו. כאן טמון הקושי האמיתי בהבנת הסוג הזה של הבעיות.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#972 מכיל בתוכו 2 תשיעיות מהגודל היסודי, לכן יש לחלק את 972 ב – 2 כדי למצוא ערכה של תשיעית אחת. ללומד קשה להבין לָמה מחלקים מספר ב – 2 כדי לקבל תשיעית ולא ב – 9. החילוק ב – 2 נובע מהעובדה שאנחנו מחפשים ערכה של תשיעית אחת מהגודל היסודי ולא מהחלק הנתון. החלק הנתון אינו מכיל 9 תשיעיות . #_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#לאחר חילוק ב – 2 ומציאת ערכה של תשיעית אחת נוכל לכפול את ערך התשיעית#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#ב – 9 כדי למצוא ערכן של 9 תשיעיות. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הנושא של מערכת התייחסות מלווה את הלומד גם בגיאומטרייה וגם בענפים אחרים של המתימטיקה.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#העוסק בהוכחה בגיאומטרייה משייך אותה למערכת המתאימה, למשפט המתאים,#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#וכך הלאה. למשל, הוכחה של חפיפת זוויות יכולה להיעשות במערכת ההתייחסות של חפיפת משולשים, והיה ולא הצליח הפותר לפתור את הבעייה במערכת הזאת הוא יכול לפנות לישרים מקבילים והיה ולא מצא שם את המשפטים שיסייעו בידו הוא יכול לפנות למערכת ההתייחסות שעניינה זוויות במעגל ומשם לפרופורציות ולדמיון.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#פיתרון בעיות מתימטיות מצריך לעיתים חיפוש מערכת התייחסות חדשה המצוייה בענף אחר של המתימטיקה, למשל הוכחה גיאומטרית במיסגרת של גיאומטרייה אנאליטית או טריגונומטרייה.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
|